מאמרים נוספים
3 סוגי תאונות עבודה וכיצד לפעול בהן
-
תביעה תאונת עבודה רגילה
תאונת עבודה מוגדרת בחוק כ: "תאונה שארעה תוך כדי עבודה ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מטעמו". התאונה צריכה להיות "אירוע חריג" שארע לעובד במהלך עבודתו. אם העובד לא יכול להצביע על אירוע חריג כזה - לא תוכר פגיעתו כ"תאונת עבודה"
ההגדרה כוללת נסיעה אל העבודה וממנה, נסיעות במסגרת העבודה, פציעה ממכונה, נפילה מגובה וכל פציעה או חבלה אחרת שנגרמה לך במקום העבודה.
כאשר תאונה מוגדרת כתאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי זכאי הנפגע לדמי פגיעה, מענק נכות או קצבת נכות.
לצורך הגשת הטפסים לביטוח לאומי אפשר לעקוב אחר ההוראות באתר של ביטוח לאומי, או להעזר בעורך דין תביעות עבודה. יש צורך למלא טפסים, לצרף אישורים רפואיים, אישורים ממקום העבודה ועוד.
-
מחלת מקצוע
בניגוד למתואר לעיל, מחלת מקצוע מתפתחת לאורך שנים. אנחנו מבלים כל כך הרבה שעות בעבודה, שמבחינה סטטיסטית יתכן שאנחנו חשופים לסכנות בריאותיות, גלויות או סמויות. במדינת ישראל, משרד העבודה והרווחה מגדיר בחוק את הסכנות של כל מקצוע והדרכים למניעתן.
לדוגמה חשיפה לחומרים מסרטנים, שהייה בשמש שעות ארוכות, נשיאת משאות כבדים ואף ישיבה ממושכת מול מסך המחשב, לכל אלה יש השפעה ידועה על הבריאות שלנו. אדם שחלה במסגרת עבודתו כתוצאה מהסביבה בה הוא עובד זכאי לפיצויים על כך. הן מביטוח לאומי והן מהמעסיק.
התנאים המצטברים שיש להוכיח על מנת שמחלה תוכר כמחלת מקצוע הם::
- מחלת מקצוע שנקבעה בתקנות ולפי סעיף 85.
- בהיותה קבועה כמחלת מקצוע.
- עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעם המעסיק.
ישנם עובדים שמחלתם קשורה ישירות לתנאי עבודתם, אבל היא לא מופיעה ברשימה של מחלות המקצוע וגם לא כתאונת עבודה. בכדי לא להותיר את העובדים הללו חסרי פיצוי הרחיבו בתי המשפט בישראל את הפרשנות להגדרה של תאונת עבודה וכללו שני מצבים נוספים, מיקרו טראומה או תאונה מגורמים שלא נראים לעין, לדוגמא: אירוע לבבי, אירוע מוחי, וכיו”ב.
-
תביעת המעסיק על רשלנות
כאשר יש הוכחות למחדלים במקום העבודה, המסכנים את בריאות העובדים, וכאשר התאונה הייתה תוצאה של מחדל כזה, ניתן לתבוע את המעסיק על רשלנות.
כדי לזכות בתביעה על רשלנות יש צורך להוכיח 3 דברים –
- חובת זהירות–, על המעביד מוטלת חובה לנקוט כלפי עובדיו בזהירות סבירה למען ביטחונם ושלמותם הן מכוח פקודת הנזיקין, והן מכוח חוקים שונים המיועדים לטובת והגנת העובדים.
- הפרת חובת הזהירות– קרי התרשלות.
- הוכחת הנזק– הוכחת המקרה שלך, בצירוף מסמכים רפואיים, עדים וכל מה שיסייע להוכחת הקשר בין הנזק להפרת חובת הזהירות.
לוודא סוף טוב
חלק מהתביעות הללו מסתיימות בפשרה בין הצדדים אך אין מניעה שתגיעו לבית משפט. רצוי להסתייע בעורך דין מנוסה כי המעסיק עלול לנסות לגולל את האשמה עליך בטענה שלא מלאת אחר הוראות הבטיחות ולכן אין הוא האחראי לפגיעה.
לשיחת ייעוץ חינם עם עו"ד תאונות עבודה שרית גרטנר יצחק התקשרו עכשיו: 08-8679088
כתבה חשובה על נכות מעבודה